ריקרדו לה וולפה
לה וולפה כמאמן מונטריי, 2008 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
6 בפברואר 1952 (בן 72) בואנוס איירס שבארגנטינה | |||
שם מלא | ריקרדו אנטוניו לה וולפה גוורצ'וני | |||
גובה | 1.88 מטר | |||
עמדה | שוער | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
ריקרדו אנטוניו לה וולפה גוורצ'וני (בספרדית: Ricardo Antonio La Volpe Guarchoni; נולד ב-6 בפברואר 1952 בבואנוס איירס) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת השוער, וכיום מאמן כדורגל.
לה וולפה שיחק כשוער בליגות הבכירות בארגנטינה ובמקסיקו. הוא ערך שמונה הופעות במדי נבחרת ארגנטינה, ונכלל בסגל הזוכה של מונדיאל 1978, בו שימש כשוער שני. לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון. הוא אימן קבוצות שונות בארגנטינה ובמקסיקו, שם הוביל את אטלנטה לזכייה באליפות, וכן אימן את נבחרות מקסיקו וקוסטה ריקה.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]לה וולפה החל את קריירת המשחק במדי באנפילד ב-1971. לאחר ששיחק במדיה שנתיים בליגה הבכירה, ירד עמה לליגת המשנה לעונה אחת, שבסיומה העפילה הקבוצה בחזרה לליגה הראשונה.
לאחר חמש שנים בבאנפילד עבר לה וולפה לסן לורנסו, ובמהלך עונת 1978/1979, לאחר ארבע שנים בסן לורנסו, עבר לליגת העל המקסיקנית כשחתם בקבוצת אטלנטה. לה וולפה נהנה מתקופה טובה של המועדון, ששיאה בעונת 1981/1982 בה אטלנטה סיימה עם המאזן הטוב ביותר בליגה הסדירה, והעפילה עד לגמר הפלייאוף שם נכנעה לטיגרס בדו-קרב בעיטות עונשין.
בתום אותה עונה עבר לה וולפה לאואקסטפק מתחתית הליגה הבכירה, וב-1983, לאחר פחות משתי עונות, פרש ממשחק פעיל בגיל 31.
לזכותו של לה וולפה שמונה הופעות במדי ארגנטינה, אותן ערך בשנים 1975 ו-1976. הוא זומן כשוער מחליף לסגל של ססאר לואיס מנוטי לקראת מונדיאל 1978, וזכה עם הנבחרת בתואר אלופת העולם. לה וולפה לא שיחק כלל במהלך הטורניר.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הדרך בליגה המקסיקנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לה וולפה החל את קריירת המשחק בעונת 1983/1984 בקבוצתו אואקסטפק, בה שימש בפתיחת העונה כשוער פעיל, ופרש כדי להתרכז בתפקיד המאמן. לה וולפה הצליח להציל את הקבוצה מירידה באותה עונה, ועונה אחר כך נמכר הזיכיון של הקבוצה, ששינתה את מרכזה לעיר פואבלה ופעלה תחת השם אנחלס דה פואבלה. לה וולפה הוביל כמאמן את הקבוצה החדשה במשך שתי עונות, עד שסיים את תפקידו בשנת 1986.
לאחר שנתיים מחוץ למגרשים, חזר לה וולפה למועדון הראשון שלו ככדורגלן במקסיקו, אטלנטה. ההצלחה של המועדון בעונת 1988/1989 הייתה מעבר למצופה, כשסיימה במקום השני בטבלה בעונה הסדירה. עם זאת, היא לא הצליחה לעבור את שלב הבתים ולהעפיל לגמר. בתום העונה עבר לאמן את גוודלחרה, אך לא החזיק מעמד בתפקיד זמן רב. הוא היה המאמן הראשון מתוך ארבעה שהובילו את הקבוצה באותה העונה. לה וולפה חזר לאמן בעונת 1990/1991, כשהוביל את קרטרו בליגה הבכירה.
בעונת 1991/1992 חזר לה וולפה לקדנציה שנייה כמאמן אטלנטה, שחזרה לשחק בליגה הבכירה באותה עונה. הבעלים של אטלנטה החזיק בנוסף גם בקבוצת קרטרו, ובחר להעביר את לה וולפה לאמן את הקבוצה. תחת לה וולפה הייתה אטלנטה להפתעת העונה, כשסיימה עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה והעפילה לרבע גמר הפלייאוף. בשלב זה הודחה הקבוצה על ידי קרוס אסול, לאחר שוויון 5-5 במפגש הכפול ובעקבות חוק שערי חוץ.
עונה אחר כך, בעונת 1992/1993, התקשתה אטלנטה בעונה הסדירה והשיגה רק את הכרטיס האחרון לפלייאוף. בשלב רבע הגמר השיגה אטלנטה ניצחון כפול ומרשים על נקקסה, הקבוצה בעלת המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה. בחצי הגמר עברה אטלנטה את לאון, והעפילה לגמר הפלייאוף מול מונטריי. בסיכום שני מפגשי הגמר השיגה אטלנטה 4-0 מרשים, כולל 3-0 במגרשה של מונטריי, ותחת הדרכתו של לה וולפה זכתה באליפות מקסיקו לראשונה מזה 46 שנים. לאחר אותה עונה, התקשתה אטלנטה של לה וולפה להגיע להישגים, והוא סיים את דרכו בקבוצה במהלך עונת 1995/1996, בה סיימה הקבוצה במאזן מהחלשים בליגה.
ב-1996, לאחר שהוכיח את יכולתו כמאמן באטלנטה, התמנה לה וולפה לתפקיד מאמן קלוב אמריקה. הקדנציה של לה וולפה במועדון הייתה קצרה במיוחד וכללה 11 משחקים בלבד, בהם לא הצליחה הקבוצה לייצר רצף של תוצאות טובות, והוא פוטר מתפקידו בעקבות תבוסה 5-0 לגוודלחרה.
לקראת טורניר החורף (אינביירנו) 1997 התמנה לה וולפה לתפקיד מאמן אטלס. באותו טורניר הוביל לה וולפה את אטלס לרבע הגמר, ובטורנירי החורף והקיץ של 1998 הוביל אותה לחצי הגמר, שם הודחה פעמיים על ידי נקקסה. בטורניר קיץ 1999, לאחר שלושה ניסיונות לא מוצלחים, הוביל לה וולפה את אטלס לגמר הפלייאוף, בו השתתפה הקבוצה לראשונה מאז ייסוד השיטה. אטלס סיימה במאזן השני בטיבו בליגה, והדיחה בפלייאוף את מנרקס מורליה וקרוס אסול. היא פגשה בגמר את דפורטיבו טולוקה, ולאחר ששני המפגשים הסתיימו בשוויון, נחלה אטלס הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין והחמיצה את ההזדמנות לזכות בתואר.
בטורניר החורף של אותה שנה, הציגה אטלס את אחת העונות הסדירות הטובות בתולדותיה. היא ספגה הפסד אחד בלבד וניצחה 11 מתוך 17 משחקיה. היא המשיכה את העונה הטובה ברבע גמר הפלייאוף כשהדיחה את אסטודיאנטס טקוס, אך נכנעה לבסוף בחצי הגמר למי שזכתה בסופו של דבר באליפות באותה עונה, פצ'וקה.
בשנת 2000 הוביל לה וולפה את הקבוצה לראשונה בתולדותיה לגביע ליברטדורס, לאחר שעלתה מהטורניר המוקדם. בשלב הבתים סיימה הקבוצה במקום השני בבית שכלל בנוסף את קורינתיאנס, קלוב אולימפיה וליגה דה קיטו. בשלב שמינית הגמר הדיחה אטלס את אתלטיקו ג'וניור ברנקייה הקולומביאנית, ונעצרה לבסוף רק ברבע הגמר, מול האלופה המכהנת פלמיירס.
לה וולפה נותר בקבוצה עד לסיום טורניר קיץ (וראנו) 2001. בסך הכול הדריך לה וולפה את הקבוצה במשך שמונה טורנירים על פני ארבע שנים, ובכולם הוביל אותה לפלייאוף על האליפות.
ביולי 2001, לקראת טורניר אינביירנו של אותה שנה, התמנה לה וולפה לתפקיד מאמן דפורטיבו טולוקה. כבר בטורניר הראשון בקבוצה הוביל לה וולפה את טולוקה למאזן השני בטיבו בליגה, עם שני הפסדים בלבד בעונה הסדירה. הקבוצה אף הדיחה את גוודלחרה ברבע גמר הפלייאוף, אך נעצרה על ידי פצ'וקה בחצי הגמר. פצ'וקה המשיכה לזכייה באליפות באותה עונה. גם בטורניר הבא, חורף 2002, סיימה הקבוצה במאזן השני בטיבו בליגה, אך הפעם נעצרה כבר ברבע הגמר על ידי נקקסה.
לאחר אותו טורניר הפכו טורנירי האיניביירנו והווראנו לטורנירי אפרטורה וקלאוסורה. בטורניר הראשון, האפרטורה של 2002, הוביל לה וולפה את הקבוצה לעונה מוצלחת נוספת, אך עזב את הקבוצה לפני שלב הפלייאוף כדי להתמנות לתפקיד מאמן נבחרת מקסיקו. הקבוצה המשיכה לזכייה באליפות באותה עונה.
נבחרת מקסיקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לה וולפה נכנס לתפקיד מאמן הנבחרת בשלהי שנת 2002. הטורניר המשמעותי הראשון שלו החל פחות משנה אחר כך, גביע הזהב 2003. כבר במשחק הראשון בטורניר הוביל לה וולפה את מקסיקו לניצחון 1-0 על ברזיל החזקה. מקסיקו המשיכה משלב הבתים לרבע הגמר, שם הביסה 5-0 את ג'מייקה, ולא עצרה גם בחצי הגמר עם 2-0 על קוסטה ריקה. בגמר פגשה בפעם השנייה בטורניר את ברזיל, ושחזרה את התוצאה מהמשחק הראשון, 1-0 בהארכה שהעניק לה את התואר בפעם השביעית בתולדותיה.
בקופה אמריקה 2004 הוביל לה וולפה את מקסיקו לניצחון 1-0 על ארגנטינה בשלב הבתים, בדרך למקום הראשון בבית. מקסיקו נעצרה ברבע הגמר על ידי ברזיל והובסה 4-0. מקסיקו נעצרה גם ברבע גמר גביע הזהב 2005, אך במקביל העפילה ממוקדמות מונדיאל 2006 בקלות יחסית, והציגה טורניר מרשים בגביע הקונפדרציות 2005 בגרמניה. מקסיקו שוב השיגה ניצחון 1-0 על ברזיל בשלב הבתים, והעפילה לחצי הגמר מהמקום הראשון בבית. בשלב זה מול ארגנטינה הפסידה מקסיקו רק בדו-קרב פנדלים לאחר שוויון 1-1 בהארכה. במשחק על המקום השלישי מול גרמניה המארחת, שוב הקשתה מקסיקו על יריבה מהצמרת העולמית. המשחק הסתיים בשוויון 3-3 וגרמניה השיגה את הניצחון רק בהארכה, 4-3 בסיום. בזכות תוצאות אלו במוקדמות המונדיאל ובגביע הקונפדרציות, העפילה מקסיקו של לה וולפה עד למקום הרביעי בדירוג העולמי של פיפ"א.
בטורניר מונדיאל 2006 בגרמניה, הוביל לה וולפה את נבחרתו לניצחון 3-1 במשחק הפתיחה מול איראן. לאחר שוויון 0-0 מול אנגולה והפסד 2-1 לפורטוגל, העפילה מקסיקו לשמינית הגמר. בשלב זה פגשה מקסיקו את ארגנטינה, ואף עלתה ליתרון מוקדם כבר לאחר שש דקות. ארגנטינה הצליחה להשוות במהרה, תוצאה שנשמרה עד לסיום המשחק והובילה את הקבוצות להארכה. במהלך ההארכה והשיגה ארגנטינה את הניצחון עם שער שנכבש שמונה דקות מפתיחתה. מיד בתום ההפסד לארגנטינה, התפטר לה וולפה מתפקידו לאחר קרוב לארבע שנים.
הליגה הארגנטינאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם עזיבתו את הנבחרת בתום המונדיאל, פנתה קבוצת בוקה ג'וניורס ללה וולפה במטרה שייכנס לתפקיד המאמן. בתחילה סירב לה וולפה להצעה, בטענה כי אחרי שנים רבות בכדורגל המקסיקני הוא לא מכיר טוב מספיק את הכדורגל במולדתו. עם זאת, המשך חיפושיה של בוקה אחרי מחליף לאלפיו באסילה, שיועד להיכנס לתפקיד מאמן ארגנטינה בספטמבר של אותה שנה, וסירובו של דייגו מראדונה להתמנות לתפקיד, הביאו את לה וולפה להפוך את החלטתו ולחתום כמאמן הקבוצה, שהחזיקה בשתי אליפויות רצופות וחיפשה זכייה שלישית ברציפות[1].
בוקה, שפתחה את העונה עם שישה ניצחונות בשישה משחקים תחת באסילה, איבדה נקודות ראשונות כבר בבכורה של לה וולפה, בשוויון 0-0 מול העולה החדשה גודוי קרוס. בוקה המשיכה לגמגם בפתיחת הקדנציה של לה וולפה, ונחלה הפסד בסופר קלאסיקו במחזור העשירי, 3-1 לריבר פלייט. מספר ימים אחר כך ספגה הקבוצה מכה נוספת, כשהודחה בשמינית גמר גביע סודאמריקנה, בדו-קרב פנדלים מול נסיונל.
לאחר הפתיחה המהוססת, הצליח לה וולפה לייצב את הקבוצה, וכשנותרו שני מחזורים לסיום העונה, הציגה בוקה מאזן של הפסד אחד (ההפסד לריבר במחזור העשירי) ופער של ארבע נקודות מסגניתה, אסטודיאנטס לה פלאטה של המאמן דייגו סימאונה. בוקה הייתה צריכה ניצחון אחד בלבד על מנת להבטיח את הזכייה באליפות, אך קרסה במחזורי הסיום ורשמה שני הפסדים רצופים, לבלגראנו וללנוס. אסטודיאנטס הצליחה להשוות את כמות הנקודות בפסגה, ונקבע משחק מכריע על התואר. במשחק שנערך ב-13 בדצמבר 2006, גברה אסטודיאנטס 2-1 על בוקה וזכתה באליפות ארגנטינה על חשבונה של בוקה. לה וולפה, שהצהיר טרם המשחק כי יתפטר במקרה של הפסד, עמד במילתו ועזב את הקבוצה[2].
ב-21 בדצמבר 2006, כשבוע לאחר התפטרותו, החליף לה וולפה את מיגל אנחל רוסו בוולס סארספילד, לאחר שרוסו נבחר להחליפו בבוקה[3]. לה וולפה נותר מתפקידו במשך פחות משנה, בה לא הצליח להצעיד את הקבוצה להישגים ועזב לאחר טורניר אפרטורה 2007.
חזרה לליגה המקסיקנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2008 חזר לה וולפה למקסיקו, כשהתמנה לתפקיד מאמן מונטריי. הקבוצה סיימה את שני הטורנירים החולפים מחוץ לפלייאוף האליפות, כולל מאזן מהגרועים בליגה בטורניר האחרון. הטורניר הראשון של לה וולפה בקבוצה היה טורניר קלאוסורה 2008, ועל אף התחלה מהוססת הצליחה הקבוצה להגיע לפלייאוף האליפות מהמקום השמיני. הקבוצה הציגה התקפה מגוונת בכיכובם של מלך שערי הליגה אומברטו סואסו הצ'יליאני וחלוץ הנבחרת חארד בורגטי, והדיחה במפתיע ברבע גמר הפלייאוף את גוודלחרה, הקבוצה בעלת המאזן הטוב בטורניר. מונטריי נעצרה בחצי הגמר על ידי סנטוס לגונה, שהמשיכה לזכייה באליפות באותה עונה. מונטריי, מעודדת מהיכולת תחת לה וולפה, פתחה היטב את הטורניר הבא, אפרטורה 2008, אך בהמשך נקלעה לתקופה רעה וסיימה במאזן ה-15 מתוך 18 בליגה ונותרה מחוץ לפלייאוף. בסיום הטורניר, ובין היתר בעקבות מחלוקת כלכלית, לא חודש חוזהו של לה וולפה שעזב את הקבוצה לאחר כשנה בלבד.
ב-28 בינואר 2009 התמנה לה וולפה בשנית לתפקיד מאמן אטלס. לה וולפה היה זכור לטובה במועדון מהקדנציה הראשונה והמוצלחת, אך לא הצליח להגיע לאותם ההישגים בקדנציה השנייה, ואטלס נותרה מחוץ לפלייאוף. ב-18 בנובמבר, בעקבות רצף תוצאות לא מוצלחות, סיים לה וולפה את תפקידו בקבוצה.
נבחרת קוסטה ריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 2010 התמנה לה וולפה לתפקיד הבינלאומי השני בקריירה, מאמן נבחרת קוסטה ריקה, בחוזה עד ליוני 2014. הטורניר הראשון שלו כמאמן הנבחרת היה קופה סנטרואמריקאנה 2011 בפנמה. קוסטה ריקה העפילה לגמר הטורניר, תוך שהיא מדיחה בדרך את המארחת פנמה בחצי הגמר בדו-קרב פנדלים, אך בגמר נוצחה 2-1 על ידי הונדורס, במה שהיה הפסדו הראשון של לה וולפה כמאמן הנבחרת.
כחצי שנה אחר כך הוביל לה וולפה את נבחרתו בגביע הזהב 2011. בשלב הבתים הביסה קוסטה ריקה 5-0 את קובה במשחק הפתיחה, ובמשחק האחרון של שלב הבתים הובסה בעצמה 4-1 על ידי נבחרתו הקודמת של לה וולפה, מקסיקו, שהובילה 4-0 אחרי פחות מארבעים דקות. על אף התבוסה העפילה קוסטה ריקה לרבע הגמר, שם שוב נוצחה על ידי הונדורס, הפעם בדו-קרב פנדלים.
חודש בלבד לאחר גביע הזהב, הוביל לה וולפה את נבחרתו בקופה אמריקה 2011 בארגנטינה. קוסטה ריקה שיחקה בטורניר במקומה של יפן שהוזמנה במקור לטורניר, אך ביטלה את השתתפותה כחודשיים לפני הטורניר בעקבות רעידת האדמה והצונמי בסנדאי והוחלפה על ידי קוסטה ריקה. בעקבות השתתפותה כאורחת, הונחתה קוסטה ריקה על ידי CONCACAF לרשום לטורניר את שחקני הנבחרת עד גיל 23, מחוזקים בעד חמישה שחקנים מבוגרים יותר. הנבחרת הורכבה כולה משחקני הליגה המקומית, למעט ג'ואל קמפבל מארסנל. קוסטה ריקה רשמה ניצחון אחד בטורניר, 2-0 על בוליביה, אך הפסידה פעמיים, 1-0 לקולומביה במשחק הפתיחה ו-3-0 למארחת ארגנטינה במשחק השלישי, והודחה כבר בסיום שלב הבתים.
ב-12 באוגוסט 2011, שבועיים לאחר הטורניר וכשנה בלבד לאחר שהתמנה לתפקיד, התפטר לה וולפה מאימון הנבחרת, בין היתר בשל חוסר בדמויות מפתח בסגל, לטענתו.
חזרה לאימון מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשלושה שבועות לאחר פתיחת טורניר אפרטורה 2011 בארגנטינה, התמנה לה וולפה למאמן קבוצת באנפילד, מועדון נעוריו ככדורגלן. תפקידו במועדון הסתיים לאחר כשלושה חודשים בלבד, ב-14 בדצמבר, אז פוטר לה וולפה לאחר שלא הצליח להעלות את הקבוצה מהמקום האחרון, וקבוצתו הציגה יכולת ירודה שנקשרה בין היתר למערכת יחסים מתוחה עם שחקני הקבוצה.
ב-1 באפריל 2014, ארבעה מחזורים לסיום הקלאוסורה של אותה עונה, חזר לה וולפה לקדנציה שנייה בגוודלחרה. במשחק הראשון הוביל לה וולפה את הקבוצה לניצחון, אך עד לסיום העונה הסדירה בסוף החודש לא הצליח להשיג ניצחון נוסף עם הקבוצה. ב-30 באפריל, בסיום העונה הסדירה וכחודש לאחר מינויו של לה וולפה, הודיע נשיא המועדון חורחה ורגארה כי לה וולפה סיים את דרכו במועדון בעקבות תלונה של חברת צוות במועדון על התנהגות בלתי הולמת של לה וולפה כלפיה. בין הצדדים נפתחה תביעה משפטית, בעטיה לא יכול היה לה וולפה לאמן. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות ב-7 באפריל 2015, קיבל לה וולפה את האישור לחזור ולאמן במקסיקו.
ב-28 במאי 2015 התמנה לה וולפה לתפקיד מאמן צ'יאפס. בטורניר הראשון שלו על הקווים, אפרטורה 2015, הוביל לה וולפה את הקבוצה למאזן הרביעי בטיבו בליגה ולפלייאוף האליפות, בו הודחה כבר ברבע הגמר על ידי טיגרס.
ב-22 בספטמבר 2016 חזר לה וולפה לקדנציה שנייה בקלוב אמריקה. הוא הוביל את הקבוצה למקום השני בטורניר האפרטורה של עונת 2016/2017, לאחר שהקבוצה העפילה לפלייאוף מהמקום החמישי בטבלה, העפילה עד לגמר, ושם נוצחה בדו-קרב פנדלים על ידי טיגרס. בגביע העולם למועדונים 2016 סיימה קלוב אמריקה בהדרכתו של לה וולפה במקום הרביעי, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי ריאל מדריד וניצחה במשחק על המקום השלישי את אתלטיקו נסיונל.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריקרדו לה וולפה, באתר Transfermarkt
- ריקרדו לה וולפה, באתר National Football Teams
- ריקרדו לה וולפה, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מיקי שגיא, מראדונה אמר לא, לה וולפה מאמן בוקה ג'וניורס, באתר ynet, 22 באוגוסט 2006
- ^ לקח אחריות: לה-וולפה התפטר מבוקה, באתר ONE, 14 בדצמבר 2006
- ^ לה וולפה יאמן את ולז סרספילד, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2006
נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1978 (מקום ראשון) | ||
---|---|---|
1 אלונסו • 2 ארדילס • 3 באליי • 4 ברטוני • 5 פיליול • 6 גאז'גו • 7 ל. גלבאן • 8 ר. גלבאן • 9 הואוסמן • 10 קמפס • 11 קילר • 12 לארוסה • 13 לה וולפה • 14 לוקה • 15 אולגין • 16 אורטיס • 17 אוביידו • 18 פגאניני • 19 פסארלה • 20 טרנטיני • 21 ולנסיה • 22 ויז'ה • מאמן: מנוטי |
נבחרת מקסיקו – קופה אמריקה 2004 | ||
---|---|---|
1 סנצ'ס • 2 סוארס • 3 בריסניו • 4 מארקס • 5 דאבינו • 6 טוראדו • 7 ואלדס • 8 פארדו • 9 בורחטי • 10 באוטיסטה • 11 אוסורנו • 12 פרס • 13 מוניוס • 14 מוראלס • 15 אוטאו • 16 מנדס • 17 פלנסיה • 18 קרמונה • 19 לוסאנו • 20 אוסוריו • 21 ארייאנו • 22 אלטמירנו • מאמן: לה וולפה |
נבחרת מקסיקו – מונדיאל 2006 | ||
---|---|---|
1 סנצ'ס • 2 סוארס • 3 סלסידו • 4 מרקס • 5 אוסוריו • 6 טוראדו • 7 סינייה • 8 פארדו • 9 בורחטי • 10 פרנקו • 11 מוראלס • 12 קורונה • 13 אוצ'ואה • 14 פינאדה • 15 קסטרו • 16 מנדס • 17 פונסקה • 18 גוארדאדו • 19 בראבו • 20 טורס • 21 ארייאנו • 22 רודריגס • 23 פרס • מאמן: לה וולפה |
נבחרת קוסטה ריקה – קופה אמריקה 2011 | ||
---|---|---|
1 אלברס • 2 קאלבו • 3 אקוסטה • 4 סלבטיירה • 5 ואייה • 6 מורה • 7 גווארה • 8 גוסמן • 9 קסטרו • 10 ברנס • 11 מדריגל • 12 קמפבל • 13 קרבחאל • 14 אראוס • 15 גטחנס • 16 פחארדו • 17 ז'. מרטינס • 18 מוריירה • 19 דוארטה • 20 לאל • 21 אליסונדו • 22 קוברו • 23 ג'. מרטינס • מאמן: לה וולפה |
- כדורגלנים ארגנטינאים
- שוערי כדורגל ארגנטינאים
- בואנוס איירס: כדורגלנים
- כדורגלני באנפילד
- כדורגלני סן לורנסו
- כדורגלני אטלנטה (מקסיקו)
- כדורגלני נבחרת ארגנטינה
- כדורגלני מונדיאל 1978
- מאמני כדורגל ארגנטינאים
- מאמני אטלנטה (מקסיקו)
- מאמני גוודלחרה
- מאמני קלוב אמריקה
- מאמני אטלס
- מאמני דפורטיבו טולוקה
- מאמני נבחרת מקסיקו בכדורגל
- מאמני בוקה ג'וניורס
- מאמני ולס סארספילד
- מאמני מונטריי
- מאמני נבחרת קוסטה ריקה בכדורגל
- מאמני באנפילד
- מאמני צ'יאפס
- ארגנטינאים שנולדו ב-1952